מי זכאי לקבל מזונות מהעיזבון, מהו סדר העדיפות, כיצד הכסף משולם, כיצד נקבע הסכום, ומידע חשוב נוסף

סעיף 56 לחוק הירושה קובע את הזכות למזונות מעיזבונו של מוריש כדלקמן:

"הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה".

למי נתונה הזכות?

• לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו.
בית המשפט רשאי לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות העניין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש.
• לילדי המוריש עד גיל 18.
• לילד נכה – כל זמן נכותו.
• לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש.
• לילד מפגר – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969.
• לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.
ילד, לעניין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.
• להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.
• בן הזוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעיזבונו.
• איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

קביעת המזונות
בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:
• בשווי העיזבון.
• במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה.
• ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהייתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש.
• ברכושו של הזכאי למזונות.
• בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג.
• במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
• לגבי בן-זוגו של המוריש – במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאישה מקבלת על פי כתובה.

בקשה לקביעת המזונות
• בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העיזבון, אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חודשים לאחר חלוקת העיזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
• בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש, וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

דרכי סיפוק המזונות
• בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד-פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
• בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר:

א. מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו.
ב. הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצב, שעבוד או באופן אחר.

• בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
• נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד-פעמי.

גילוי עובדות ושינוי נסיבות
• נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום-חד פעמי, כולו או מקצתו, הכול לפי העניין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.
• נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.
• אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון, ואם קיבל מנכסי העיזבון בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

הרחבת העיזבון לצרכי מזונות
• לא היה בעיזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העיזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין.
• בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעיזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב – כדי שוויו של מה שקיבל.
• המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.

סדרי העדיפות בין הזכאים
לא היה בעיזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.

עסקאות בזכות למזונות
• הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש – בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.
• הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה – בטלה.
• זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה.

כתבות נוספות

 

0 תגובות

אתה יכול להיות הראשון להגיב לכתבה.

דעתך חשובה - הגב לכתבה