דבורה עומר, כלת פרס ישראל לספרות, הלכה לעולמה בגיל 80. בין ספריה בולטים "שרה גיברות נילי", "אני אתגבר" ו-"הבכור לבית אב"י"
סופרת הילדים וכלת פרס ישראל, דבורה עומר, הלכה לעולמה בגיל 80. עומר, סבלה בשנים האחרונות מבריאות רופפת ורק לפני מספר חודשים הוענק לה פרס אקו"ם על מפעל חיים. היא הותירה אחריה בעל (שמואל עומר (לשעבר מנכ"ל תיאטרון הבימה), שלושה ילדים ונכדים. הלוויתה תתקיים בכפר מעש, ביום ראשון הקרוב בשעה 17:00. במהלך חייה היא כתבה ופרסמה כמעט 100 ספרים.
דבורה עומר נולדה בקיבוץ מעוז חיים בשנת 1932, אביה היה הסופר משה מוסינזון, אשר עבר להתגורר עם משפחתו החדשה בקיבוץ נען ודבורה נשארה להתגורר עם אמה בקיבוץ מעוז חיים. אמה נהרגה בתאונת אימונים של לוחמי ההגנה כאשר דבורה הייתה רק בת 11 ולאחר מותה עברה להתגורר עם אביה.
עומר החלה לכתוב כבר בגיל 8 והחלה בהמשך לפרסם שירים וסיפורים בעיתון הנוער "במעלה", אשר אותו ערך אביה. בשנת 1955 החלה לכתוב בעיתון "דבר לילדים" ובשנת 1967 התפרסם ספרה הראשון "הבכור לבית אב"י", אשר עסק בסיפור ילדותו של איתמר בן יהודה, בנו של אליעזר בן יהודה. בין ספריה המוכרים הנוספים ניתן למצוא קלאסיקות ישראליות כגון "שרה גיבורת נילי", "אני אתגבר", "הנשיקה שהלכה לאיבוד", "מגדל של קוביות בניתי", "פגיעה ישירה", "דפי תמר", "הגבול שבלב" ועוד רבים.
יצירותיה של עומר תורגמו גם לשפות רבות, עם השנים, בהן אנגלית, רוסית, ספרדית, גרמנית, ערבית, הולנדית, יפנית ופינית.
בשנת 2006 זכתה בפרס ישראל לספרות, בין נימוקי השופטים נכתב: "פרס ישראל מוענק לגברת דבורה עומר על הצלחתה להפוך את העבר הישראלי ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר. מפעלה הספרותי חיבר את החברה הישראלית עם גיבוריה, וניצח את אבק השכחה המקהה את העבר על כאביו ועל שמחותיו".
צפו בראיון נדיר עם דבורה עומר:
כתבות נוספות
- לפני שנתרמו איבריה התעוררה המתה לחיים
- סקוטלנד: התגלו מומיות יוצאות דופן
- אפילו המוות לא הצליח להפריד ביניהם
0 תגובות
אתה יכול להיות הראשון להגיב לכתבה.