מטרתה של המתת החסד היא להקל על אותם אנשים הסובלים ממחלה סופנית ובעצם לגאול אותם מיסוריהם. כיצד ניתן לבצע תהליך זה? והאם צעד זה מקובל גם בישראל

עם מותו המפתיע של שדרן הרדיו עדי טלמור ז"ל עלה לכותרות גם נושא המתת החסד בארץ ובעולם.

מהי המתת חסד?

מטרתה של המתת חסד היא להקל ולהיטיב עם אדם החולה במחלה סופנית ומעוניין לסיים את חייו.

בעולם הרפואה קיים ומאז ומתמיד מחלוקת בנושא, מכיוון שלא כולם נוטים לחשוב כי יש להשתמש בצעד זה בכדי לזרז את סיום חייהם של אותם חולים סופניים ובכך בעצם לקצר את תקופת הסבל שלהם.

מלבד המתת החסד האקטיבית המוכרת קיים סוג נוסף של המתת חסד המתבטא בכך שבמקום לסיים את חיי החולה באופן מידי אותו חולה פשוט לא ימשיך לקבל יותר טיפולים מאריכי חיים.

המחלוקת סביב נושא זה בלתי נגמרת ומעלה טיעונים רבים ומנוגדים. האנשים התומכים בצעד זה טוענים שלכל אדם הזכות לקבל את החלטה האם להאריך את חייו או לסיים אותם במידה וגופו בוגד בו, דבר שבמצבים שונים מוביל לחיים אשר בעיניי רבכים נחשבים לחיים נטולי כבוד שלא משקפים את חייו ואופיו של אותו אדם בימים בהם עוד היה בריא.

המתנגדים לצעד זה דבקים בכל הקשור לקדושת החיים וחוששים שבמידה ודבר זה יהפוך למקובל האצבע תהיה "קלה על ההדק" ואנשים רבים יסיימו את חייהם גם אם לא תהיה לכך הצדקה אמיתית. לצורך דוגמה, הנאצים עשו בעבר שימוש תעמולתי ונוראי במושג "המתת החסד", זאת לאחר שוהצדיקו באמצעותו רצח נכים ומפגרים, זאת במסגרת תוכנית T4.

מה אומר החוק בישראל על המתת חסד?

עד לשנת 2005 החוק הישראלי ראה בכל אדם אחראי למותו של זולתו אם: "במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל או ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה".

החוק במדינת ישראל מעולם לא נתן אישור להמתת חסד אקטיבית, אך יחד עם זאת במקרים רבים אפשרו מניעה של טיפולים מאריכי חיים כגון המנעות מדיאליזה או הפסקת נוזלים ומזון, פעולות הנחשבות על פי החוק בישראל לפעולות פסיביות בנסיבות מסוימות.

במרוצת השנים הפכו מקרים מסוימים של אי הארכת חיים לנורמה מקובלת, לדוגמה אי הנשמה של חולי סרטן מפושט או בכך שלא ממעיטים במתן תרופות משככי כאבים שונות שעלולות לקצר את חיי החולה.

ב-6 בדצמבר 2005 אושר על ידי הכנסת חוק החולה הנוטה למות, חוק המאפשר שלא להאריך את חייהם של חולים סופניים, שנתנו הוראה לכך. יחד עם זאת,  החוק מציין בצורה ברורה בסעיף 19: "אין בהוראות חוק זה כדי להתיר עשיית פעולה, אף אם היא טיפול רפואי, המכוונת להמית, או שתוצאתה, קרוב לוודאי, היא גם גרימת מוות, בין שהיא נעשית מתוך חסד וחמלה ובין שלא, ובין לבקשת החולה הנוטה למות או אדם אחר ובין שלא".

המתת חסד בארצות אחרות

כ-90 אחוז מהרופאים ביחידות טיפול הנמרץ בארה"ב טוענים כי בצעו המתת חסד בדרך כלשהי במרוצת השנים. יחד עם זאת, ממש כמו בישראל, גם שם המתת חסד אקטיבית עדיין לא מקובלת כלל.

לעומת זאת בהולנד, מדינה הידועה בגישתה המתירנית,  החוק מאפשר לרופאים להמית בצורה אקטיבית חולים, זאת במידה והם במצב סופני ומבקשים את לסיים את חייהם. קיימות דעות שונות בעולם הטוענות כי גישה הולנדית זו יצאה.

המתת חסד על פי היהדות

למרות שקיימת תפיסה הרווחת כי על פי ההלכה יש לנקוט בכל פעולה בכדי להאריך את חיי האדם, גם אם זה נגד רצונו, הדעה למעשה אינה רווחת.

השולחן ערוך מפרידה בין עשיית מעשה המקרב מותו של אדם חי (צעד החשב לאיסור חמור) לבין ביטול דבר המונע את מותו של החולה, שהיא נחשבת למותרת. הפוסקים בעצם מתירים שלא לנקוט בפעולות שיאריכו את סבלו הרב של אדם העומד למות בשל מחלה סופנית, ויש גם הסבורים שבמידה והחולה לא מעוניין בה – הארכת חייו של חולה במקרה כזה ממש אסורה.

 במקרים בהם החולה לא סובל כלל אך יחד עם זאת לא נמצא בהכרה ואין תקווה לחייו – החובה להמשיך לטפל בו למרות מצבו הקשה נחשבת לשנויה. לדוגמה הרב יוסף שלום אלישיב, תומך בהמשך הטיפול, בעוד הרב שלמה זלמן אוירבך, התיר הימנעות פסיבית מפעולות להארכת חייו.

בסיכומו של דבר רוב הפוסקים מתירים שלא להתפלל להחלמתו של חולה סופני שמותו קרב, זאת בתקווה שהדבר יקצר את סבלו יגאל אותו מייסוריו.

כתבות נוספות

 
global $options; foreach ($options as $value) { if (get_settings( $value['id'] ) === FALSE) { $$value['id'] = $value['std']; } else { $$value['id'] = get_settings( $value['id'] ); } } ?>

2 תגובות

  1. נחום שקורי הגיב:

    יש לחוקק חוק המתות חסד אקטיביות בארץ הזהה לחוק בשוויץ שהוא המוצדק ביותר בעולם משום שהוא הליברלי ביותר בעולם כמו כן יש לאפשר המתות חסד אקטיביות לחולי דיכאון משום שהכאב הסבל והעינוי של מחלה זו הרבה יותר גרועים ממוות וכן לבטל את חוק האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי לאנשים שמסוכנים לעצמם בלבד משום שחיי אדם שייכים לאדם עצמו.

דעתך חשובה - הגב לכתבה