תאונות דרכים: 324 איש נהרגו מתחילת השנה

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פרסמה, בתחילת חודש אוקטובר, כי מתחילת שנת 2011 התרחשו 284 תאונות דרכים קטלניות, בהן נהרגו 324 בני אדם. 41 מאותן תאונות התרחשו בחודש ספטמבר 2011.

מנתונים שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתברר כי מאז תחילת שנת 2011 נהרגו בתאונות דרכים ברחבי ישראל 324 אנשים, זאת לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, אז נרשמו 313 הרוגים. כך שמן הדברים עולה כי מדובר בעלייה של ארבעה אחוזים.

284 תאונות הדרכים קטלניות התרחשו השנה, זאת לעומת 267 תאונות קטלניות שהתרחשו בתקופה המקבילה בשנה שעברה – מדובר בעלייה של שישה אחוזים.

מבין ההרוגים מתחילת השנה – 8 רוכבי אופניים (15 בסעיף זה אשתקד), 34 רוכבי אופנוע (36 בשנה שעברה) ו-99 הולכי רגל (104 בשנה שעברה).

מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים קטלניות בישראל 31,236 בני אדם כאשר מהם 4,891 ילדים ובני נוער.

כיצד תוכלו גם אתם להירתם למאבק בתאונות הדרכים הקטלניות ולנסות למנוע אותן?

1. הקפידו לחגור תמיד חגורות בטיחות – חגירת חגורות בטיחות יכולה לעשות את כל הבדל בין חיים למוות, בין פציעה קלה לפציעה קטלנית. מחקרים מוכיחים שחגורות בטיחות מפחיתות ב– 45% את הסיכוי למות או פציעה קטלנית, בתאונה כאשר כל שאר התנאים שווים. עוד עולה כי מושבי בטיחות תקניים לתינוקות מונעים כ– 70% ממקרי המוות (זאת בקרב תינוקות מגיל לידה ועד גיל שנה). בגילאי שנה עד ארבע, כיסאות בטיחות מונעים כ– 50% ממקרי המוות בקרב ילדים. שימוש במושב מגביה, לילדים מעל גיל ארבע, הפחית את הסיכוי לפציעה קשה של ילדים באותן תאונות קשות ב– 59%, זאת בהשוואה לשימוש רק בחגורות בטיחות.

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בחגורות בטיחות ומושבי בטיחות לילדים, פעוטות ותינוקות. על פי אותן נתונים מתברר כי משנת 2009 95% מהנהגים חגרו חגורות בטיחות. בקרב היושבים לצד הנהג 92% חגרו חגורות בטיחות ולגבי יושבי המושב האחורי של המכונית שיעור החגורים עמד על 63%.

בכל הנוגע לילדים בגילאי 0-15 שנים, התברר מסקר תצפיות (שבוצע בסוף שנת 2008 ) כי 70% מהתינוקות (בגילאי 0-1 שנים) היו חגורים כהלכה, 73% מהפעוטות (בגילאי 1-4 שנים) היו חגורים כהלכה, 32% מילדים בגילאי 5-9 שנים היו חגורים כהלכה ו- 66% מילדים בגילאי 10-15 שנים היו חגורים גם הם כהלכה.

2. מהירות – בעולם כולו וגם בישראל, מהירות נחשבת לגורם מספר אחד לתאונות הדרכים. ארצות מובילות בבטיחות ברחבי אירופה, כגון אנגליה והולנד – מייחסות מקום של כבוד לירידה בכמות הנפגעים בתאונות דרכים בארצן, לכך שמהירות הנסיעה בארצן התמתנה.

בשנת 2008, בישראל, נרשמה עבירת מהירות ל-65 נהגים המהווים 26% מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות, מדובר במהירות הנחשבת למעל המותר בחוק. מהירות מופרזת גורמת גם לעבירות נוספות העלולות לגרום לתאונות דרכים קטלניות, לדוגמה – עקיפה שלא כחוק, אי ציות לרמזור אדום, אי שמירת רווח, סטייה מנתיב הנסיעה, מתן זכות קדימה, ועוד.

למהירות מופרזת השפעה גדולה על עוצמת ההתנגשות בין רכבים, גם בכבישים בין-עירוניים וגם בכבישים עירוניים, כאשר ההשפעה גדולה יותר בכבישים עירוניים זאתצ בשל פערי המהירות שבין הרכבים, סוג הכביש ומפגשים עם הולכי רגל. כאשר מדובר בהתנגשות בין מכונית להולך רגל, ככל שמהירות נסיעת הרכב תהיה גבוהה יותר –  כך קטנים גם סיכוייו של הולך הרגל לשרוד את התאונה ולהישאר בחיים. כך לצורך הדגמה: בתאונה בה הרכב נסע במהירות של 60 קמ"ש קיים סיכוי של 20% שהולך הרגל ישרוד, בתאונה בה מהירות הרכב הייתה 40 קמ"ש – קיים סיכוי של 70% שהולך הרגל ישרוד.

3. שילוב נהיגה ואלכוהול – בישראל מתרחשות תאונות רבות בשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כאשר רק בשנת 2009 היה מעורב האלכוהול ב-319 תאונות דרכים.

במסגרת מחקר שנערך בעבר, לבקשת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התברר כי ל-14.5% מהנהגים שנפגעו בתאונות קשות וגם אושפזו ביחידות הטראומה  נמצאה רמת אלכוהול גבוהה מהמותר החוק בישראל.  בסקר נוסף שנערך, עלה כי אחד מכל ארבעה נהגים לא נוהג להימנע משתיית אלכוהול בטרם הוא נוהג.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול מותרת על פי חוק במדינת ישראל כל עוד רמת האלכוהול בדם נמוכה מ– 0.05, יחד עם זאת התברר במחקר על השפעת אלכוהול ונהיגה כי יכולת הנהיגה  של הנהגים נפגמת כמעט בכל רמה של אלכוהול. כיום הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת  על מנת לעלות את המודעות  בנושא זה ומטרתה היא לשנות את החוק בכדי שיקבע כי לפני נהיגה אסור לשתות כלל ושאחוז האלכוהול צריך להיות 0%.

4. הסחות דעת – כאשר הנהג עוסק בפעולה נוספת בעת נהיגה – פעילות המוח, המתמקדת בנהיגה, יורדת בכ- 37%. קיימים סוגים שונים ומגוונים של הסחות דעת, כגון:

הסחת דעת ויזואלית, הגורמת להורדת העיניים מהכביש, הסחת דעת פיזית – הגורמת להסרת הידיים מההגה, הסחת דעת שמע והסחת דעת קוגניטיבית – הגורמת להפניית תשומת הלב מהכביש.

בין הגורמים הבולטים הגורמים להסחת דעת ניתן למצוא: שימוש במכשירים סלולאריים, מערכות GPS, שתייה, אכילה, עישון, טיפול בילדים, איפור, האזנה לרדיו, גילוח, עיון במפות, ועוד.

מכל אותן הסחות דעת – שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה נחשבת להסחת הדעת הנפוצה והמסוכנת ביותר. בעת שיחה בטלפון בזמן נהיגה – הסיכוי להיות מעורבים בתאונות דרכים גדל פי 4. בעת שליחת sms בזמן נהיגה נהגים הסירו את מבטם מהכביש ב- 40% מהזמן ומספר הסטיות שלהם מהנתיב גדל ב- 28%, זאת בהשוואה לנהג שהיה מרוכז אך ורק בנהיגה.

כתבות נוספות

• רודני קינג מת בגיל 47
• מוות קליני: למות ולחזור לחיים
• כיצד מוציאים צו ירושה?